Rabbi Yosef Katz pubblico
[search 0]
Altro
Scarica l'app!
show episodes
 
Loading …
show series
 
כְּשֶׁמַּעֲמִידִים פַּנָס When a street lamp is erected, מִתְקַבְּצִים הַחֲפֵצִים בָּאוֹר all those seeking light gather around, כִּי אוֹר מַמְשִׁיךְ — לִיכטִיגקַייט צִיהט צוּ for light attracts. Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishDi Rabbi Yosef Katzman
  continue reading
 
בִּשְׁנַת תרמ"ח נִבְחַר אַאַמוּ"ר לְגַבַּאי דְחֶבְרָה קַדִישָׁא In 5648 (1887), my revered father, the Rebbe [Rashab], was elected gabbai of the Chevrah Kaddisha. וּכְפִי הַמִּנְהָג, הוֹבִילוּ אוֹתוֹ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה בְּלִוְיַת עַם רַב לְבֵית הַכְּנֶסֶת Following the local custom, he was escorted by a large number of townsmen to the synagogue on…
  continue reading
 
דעֶם מעֶנשׁעֶנס לעֶבּעֶן אִיז תָּלוּי אִין דעֶם אֲוִיר וואוּ עֶר געֶפִינט זִיך A person’s life depends upon the air around him: אָהן אֲוִיר קעֶן מעֶן נִיט לעֶבּעֶן without air one cannot live. אוּן אִין וואָס פאַר אַ אֲוִיר מעֶן לעֶבּט אַזאַ לעֶבּעֶן אִיז דאָס Moreover, the kind of air in which one lives determines the quality of one’s life. וועֶן …
  continue reading
 
תַּעֲנִית, סְלִיחוֹת, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ [The Morning Service on this] fast day includes Selichos and Avinu Malkeinu. מַעֲנֵה הַצֶּמַח צֶדֶק עַל יְחִידוּת In response to a question raised at yechidus, the Tzemach Tzedek once explained: כְּתִיב יַעֲזוֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבוֹתָיו גו “It is written, ‘Let the wicked man abandon his…
  continue reading
 
נְהִיגִין בְּנוּסַח עָלֵינוּ לוֹמַר: שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לָהֶבֶל וְלָרִיק In the prayer beginning Aleinu, the wording that we customarily follow is, “…for they bow down to vanity and nothingness.” וְגַם בִּתְּפִלַּת מוּסָף דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה אוֹמְרִים כֵּן This version is also used in the Mussaf prayers of Rosh HaShanah. וּמְדַיְּיקִים שֶׁלֹּא לוֹ…
  continue reading
 
הַצֶּמַח צֶדֶק צִיוָּה אֶת כָּל הַמְלַמְּדִים שֶׁלָּמְדוּ עִם נְכָדָיו הַקְּטַנִּים The Tzemach Tzedek instructed all the tutors of his young grandchildren אֲשֶׁר, מִלְּבַד לִמּוּדִים הָרְגִילִים that in addition to the regular studies, יִלְּמְדוּ עִמָּהֶם פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת (פֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט) שֶׁל סֵדֶר הַתְּפִלָּה they should also teach the p…
  continue reading
 
הַשִּׁעוּר לְהִפָּטֵר מֵחִבּוּט הַקֶּבֶר הוּא The appropriate amount [of time needed] to free oneself from [the punishment of] chibut hakever1 is שֶׁחֵלֶק שִׁשִּׁי מֵהַמֵּעֵת-לְעֵת יֹאמַר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, תְּהִלִּים כו to spend a sixth of one’s day reciting the letters of the Torah, Tehillim and the like. לִזְכּוֹת לְזִכּוּךְ הַנֶּפֶשׁ לְהִפָּ…
  continue reading
 
כְּתִיב דַּע אֶת אֱלֹקֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם, It is written:1 “Know the G‑d of your father and serve Him wholeheartedly.” כִּי כָּל עִנְיַן יְדִיעָה וַהֲשָׂגָה אֲפִילוּ בְּעִנְיָנִים הַיוֹתֵר עֲמוּקִים, For every concept that is known and comprehended, even the very deepest, צָרִיךְ לָבוֹא בַּעֲבוֹדָה, must find expression in Divine s…
  continue reading
 
וועֶן מָשִׁיחַ וועֶט קוּמעֶן When Mashiach comes, וועֶט מעֶן זעֶהן דִי מַעֲלָה פוּן הוֹדָאָה אוּן תְּמִימוּת we will appreciate the distinctive quality of hodaah [i.e., acknowledgment of G‑d and belief in Him] and temimus — artless sincerity, וואָס אַלעֶ גְלוֹיבּעֶן בֶּאֱמוּנָה טְהוֹרָה אִין גָ-ט בָּרוּךְ הוּא אוּן אִין זַיין תּוֹרָה וּמִצְוֹת the …
  continue reading
 
נְשִׂיאֵי חַבַּ"ד פְלעֶגְן מַעֲבִיר זיַין The Rebbeim of Chabad [would fulfill the obligation to review the weekly Torah portion twice in the original and once in the Aramaic translation in the following manner. אֵיין פַּרְשָׁה אָדעֶר צְוֵויי דאָנעֶרְשׁטאָג בַּיינאַכט אוֹר לְיוֹם שִׁשִּׁי They] would review one or two aliyos on Thursday night. פְרַ…
  continue reading
 
בְּתּוֹרָה אוֹר, בְּדִבּוּר הַמַּתְחִיל תָּנוּ רַבָּנָן מִצְוַת נֵר חֲנוּכָּה [In Torah Ohr Maamar Tanu Rabanan Ner Chanukah] “כִּי אֵין כְּדַאי כָּל הַדִּינִים" צָרִיךְ לְהְיוֹת “כִּי כְּדַאי כָּל הַדִּינִים" [it is printed: "it is not worth all the judgement" it should say "it is worth all the judgement", remove the 'not'] שָׁם בֵּאוּר לְדִבּוּר …
  continue reading
 
"מִלְחֶמֶת הַיְוָנִים הָיְתָה “לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחוּקֵּי רְצוֹנֶךָ The campaign of the Greeks was intended “to make [the Jews] forget Your Torah and have them violate the decrees of Your will.” וּכְמַאֲמָר (בראשית רבה פרשה ט"ז) כִּתְבוּ כו' שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל In the words of Bereishis Rabbah, ch. 16[:4…
  continue reading
 
נוֹהֲגִים אֲשֶׁר הַיָּחִיד מְבָרֵךְ - בְּהַלֵּל - תְּחִלָּה וָסוֹף It is customary when reciting Hallel without a minyan to say the blessing at the beginning and end, גַּם בְּיָמִים שֶׁאֵין גּוֹמְרִים בָּהֶם אֶת הַהַלֵּל even on those days when the full Hallel is not recited. "הַנּוּסַח שֶׁאוֹמְרִים הוּא: יְהַלְלוּךָ ה' אֱלוֹקֵינוּ כָּל מַעֲשֶׂיךָ,…
  continue reading
 
דִי עֲבֵירוֹת פוּן דִי אִידעֶן (אִין דעֶר צַייט פוּן דִי יְוָנִים) זיַינעֶן געֶוועֶן In the Hellenistic era, the Jews sinned דאָס חַבֶרְ'ן זִיך מִיט דִי יְוָנִים, לעֶרנעֶן זיֵיעֶר קוּלְטוּר by fraternizing with the Greeks, studying their culture, חִלּוּל שַׁבָּת וּמוֹעֵד, עֶסעֶן טְרֵפוֹת, נִיט הִיטְן דִי אִידִישׁעֶ טַהֲרָה desecrating Shabbos and t…
  continue reading
 
הַנָּהוּג אֵצֶל הַצֶּמַח צֶדֶק The Tzemach Tzedek would customarily כִּי בְּאֶחָד מִלֵּילֵי חֲנוּכָּה הָיוּ עוֹשִׂים כְּעֵין פאַרבְּרֵיינגעֶן עִם בְּנֵי הַבַּיִת On one of the evenings of Chanukah, he would hold a kind of farbrengen with the members of his family, " וְהָיוּ בָּאִים גַּם כַּלוֹתָיו, וְנִקְרָא “לאַטקעֶס אָוועֶנט including his daughte…
  continue reading
 
בַּמַּאֲסָר הַשֵּׁנִי שֶׁל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — בִּשְׁנַת תקס"א During the Alter Rebbe’s second incarceration, in 5561 (1800), לֹא יָשַׁב בִּתְפִיסָא וּמַאֲסָר כָּבֵד כְּבָרִאשׁוֹנָה the conditions of his confinement were not as harsh as they had been the first time. אֲבָל הַמַּלְשִׁינוּת הָיְתָה כְבֵדָה יוֹתֵר The slanderous charge, however, was fa…
  continue reading
 
מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת [On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day. טַל וּמָטָר [From this date forward, we begin requesting] tal u’matar (“dew and rain”) [in the weekday Shemoneh Esreh]. …
  continue reading
 
אַאַמוּ"ר הָיָה מַדְלִיק נֵרוֹת חֲנוּכָּה בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב My revered father, the Rebbe [Rashab], would kindle the Chanukah lights between the Afternoon Service and the Evening Service. וְלֹא הָיָה מְדַיֵּיק בְּפֶתַח שֶׁיִּהְיֶה מִדָּרוֹם לְצָפוֹן אוֹ מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב He was not particular about whether it was placed in the doorway from…
  continue reading
 
(הֶמְשֵׁךְ) (In continuation: [of yesterday]) בֵּאוּר ג' הַפְּסוּקִים — לְכוּ נְרַנְנָה — עַל פִּי מִדָּה מְמוּצַּעַת מִדַּת כָּל אָדָם To explain the three verses beginning Lechu neranenah in a way that is meaningful to everyone: מִיטְוואָך, אַז מעֶן הוֹיבְּט אָן טְראַכְטעֶן וואוּ וועֶט מעֶן נעֶהמעֶן אוֹיף שַׁבָּת On Wednesday, a person begins to …
  continue reading
 
מִשִּׂיחוֹת אַאַזְמוּ"ר — אֱלוּל תּרל"ה From a talk of my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], in Elul, 5635 (1875): ג' יָמִים קוֹדֶם הַשַׁבָּת הוּא הֲכָנָה לְשַׁבָּת The three days preceding Shabbos are a preparation for Shabbos. אוֹיף שַׁבָּת זאָגט עֶר אִין זֹהַר דְּמִינֵּיהּ מִתְבָּרְכִין כּוּלְהוּ יוֹמִין With regard to Shabbos, the Zohar…
  continue reading
 
מִתַּקָנוֹת כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַדְמוּ"ר שְׁלִיטָ"א One of the practices instituted by the Rebbe [Rayatz] לֵאמֹר בְּכָל בֹּקֶר אַחַר הַתְּפִלָּה is the recitation of the daily portion of Tehillim every morning after davenen, וְגַם בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים including Shabbos, festivals, Rosh HaShanah, and Yom Kippur…
  continue reading
 
מעֶן זאָל זִיך אוֹיסלעֶרנעֶן מִשְׁנָיוֹת בְּעַל-פֶּה Everyone should study mishnayos by heart, כָּל חַד לְפוּם שִׁיעוּרֵיהּ דִילֵיהּ according to his ability, אוּן געֶהן אִין גאַס אוּן חַזֶרְ'ן מִשְׁנָיוֹת repeating them while walking in the street. דעֶרמִיט וועֶט מעֶן זוֹכֶה זַיין צוּ מְקַבֵּל זַיין פְּנֵי הַמָּשִׁיחַ Through this, we will merit t…
  continue reading
 
הַדְפָּסַת סֵפֶר שֶׁל בֵּינוּנִים — תַּנְיָא — בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה The first printing of Sefer Shel Beinonim — Tanya נִגְמְרָה יוֹם ג' כ' כִּסְלֵו תקנ"ז בִּסְלאַוִויטאַ was completed on Tuesday, 20 Kislev, 5557 (1796), in Slavita. וְכוֹלֵל: חֵלֶק רִאשׁוֹן — סֵפֶר שֶׁל בֵּינוּנִים, חֵלֶק שֵׁנִי — חִנּוּךְ קָטָן וְשַׁעַר הַיִּחוּד וְהָאֱמוּנָה It …
  continue reading
 
הפטורה: חֲזוֹן עוֹבַדְיָ The haftarah [for Parshas Vayishlach] begins Chazon Ovadiah (Ovadiah 1:1-21). אֵין אוֹמְרִים אָב הָרַחֲמִים וְצִדְקָתְךָ [Whenever Yud-Tes Kislev falls on Shabbos], the passage beginning Av HaRachamim is omitted [after the Torah Reading] and, [in the Afternoon Service,] the passage beginning Tzidkas'cha is omitted. אֵין הַש…
  continue reading
 
ממכתב אאמו"ר From a letter by my father:* … יט כסלו … החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו The 19th of Kislev...the festival on which "He redeemed our soul in peace," and our soul's illumination and vitality were given to us, היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח this day is Rosh Hashana for Chassidus אשר הנחילנו אבותינו הקדושים זצוקלל"הה נ"ע זי…
  continue reading
 
This episode presents an overview and some history of the Hayom Yom, how it came to be and what role it plays in the life a Lubavitcher Chossid. Presented in honor of the beginning of a new cycle of studying the daily Hayom Yom on Yud Tes Kislev, the beginning of the Chassidic calendar. For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
  continue reading
 
בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן In the Afternoon Service, Tachanun is not recited. הַצֶּמַח צֶדֶק כּוֹתֵב The Tzemach Tzedek writes: אַהֲבָה דִבְחִינַת וְעִמְּךָ לֹא חָפַצְתִּי The love [of G‑d at the level] indicated by the verse, “Beside You, I desire nothing,” (הַיְינוּ) is such שֶׁלֹּא לַחְפּוֹץ שׁוּם דָּבָר זוּלָתוֹ יִתְבָּרֵךְ that one de…
  continue reading
 
חֲסִידוּת חַבַּ"ד Chabad Chassidus פּוֹתַחַת שַׁעֲרֵי הֵיכְלֵי חָכְמָה וּבִינָה opens the gates of the halls of Chochmah and Binah, לֵידַע וּלְהַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם enabling one to know and recognize “the One Who spoke, and the world came into being.” בְּהַשָּׂגָה שִׂכְלִית with an intellectual grasp, מְעוֹרֶרֶת רִגְשֵׁי הַלֵּב …
  continue reading
 
יְסוֹד עִיקָּרִי בְּשִׁיטַת חַבַּ"ד הוּא A main foundation of the Chabad approach אֲשֶׁר הַמּוֹחַ הַשַּׁלִיט עַל הַלֵּב בְּתוֹלָדְתּוֹ is for the mind, which naturally rules over the heart, יְשַׁעְבֵּד אֶת הַלֵּב לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרֵךְ to enlist the heart in the service of G‑d מִתּוֹךְ הַשְׂכָּלָה הֲבָנָה וְהַעֲמָקַת הַדַּעַת through abstraction…
  continue reading
 
"בְּתּוֹרָה אוֹר, דִּבּוּר הַמַּתְחִיל וַיֵּשֶׁב: "וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לִרְאוֹת בְּאַהֲבָה" צָרִיךְ לִהְיוֹת "וְאֵינָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת בְּאַהֲבָה [In the above note, the Rebbe makes an emendation to the Hebrew text of Torah Or that has since been incorporated in all of its editions.] רַבֵּנוּ הַזָּקֵן סִפֵּר לִבְנוֹ אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי The Alter…
  continue reading
 
מְבָרְכִין בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה, אַף שֶׁאֵין עֲשָׁרָה The Grace after Meals is recited over a cup of wine even if a quorum of ten is not present. הַכּוֹס עַל כַּף הַיַד וְהָאֶצְבָּעוֹת זְקוּפוֹת The cup is placed on the palm of the hand with the fingers upraised. אוֹחֵז הַכּוֹס מֵאֲמִירַת "רַבּוֹתַי מִיר וועֶלעֶן בּעֶנטשעֶן" עַ…
  continue reading
 
אָמַר אַאַמוּ"ר My father, the Rebbe [Rashab], once said: חֲסִידוּת מְשַׁנָּה אֶת הַמְּצִיאוּת וּמְגַלָּה אֶת הַמַּהוּת Chassidus transforms one’s existence, and reveals one’s essence. וְהַמַּהוּת שֶׁל הָאִישׁ הַיִשְׂרְאֵלִי אֵין לְהַעֲרִיךְ וּלְשַׁעֵר The inner nature of a Jew can be neither appreciated nor fathomed, כִּי הוּא חֵלֶק מִן הָעֶצֶם fo…
  continue reading
 
בִּרְכַּת שֶׁפְּטָרַנִי מְבָרְכִים בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת The blessing Baruch ShePtarani should be recited without mentioning G‑d’s Name or Kingship. וּמְבָרְכִים אוֹתָהּ גַּם בְּיוֹם ב', ה', בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ It is customarily recited also on Monday, Thursday, or Rosh Chodesh, וְלַאו דַּוְקָא בְּשַׁבָּת and not only on Shabbos. מְקוּבָּל בְּיָדֵינוּ…
  continue reading
 
מֵהֲגָהוֹת אַאַמוֹּ"ר עַל הַסִּדוּר "סֵדֶר הַתְּפִלָּה" (עִם הַדִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים) חֵלֶק א' דִּבּוּר הַמַּתְחִיל בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם (לט. ד) "משא"כ בְּחִינַת רדל"א", נִתְקַן "וּמֵעַתָּה יוּבָן פֵּרוּשׁ וְעִנְיַן בְּחִינַת רדל"א" חֵלֶק ב' דִּבּוּר הַמַּתְחִיל עֵד הַגַּל (דש. ד) "לְרַבָּנָן וַהֲלָכָה כר"י שֶׁבַּיֶּרֶךְ", נִתְקַן…
  continue reading
 
אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי יָצָא לְחֵרוּת — תקפ"ז — מִמַּאֲסָרוֹ בְּעִיר וִויטעֶפּסק [On 10 Kislev,] 5587 (1826), the Mitteler Rebbe was released from his confinement in Vitebsk. בְּחוֹל הַמּוֹעֵד סוּכּוֹת נוֹדַע אֲשֶׁר הִלְשִׁינוּ אֶת אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי Word had arrived on Chol HaMoed Sukkos that informers had denounced him to the authorities. בְּיו…
  continue reading
 
יוֹם הוּלֶדֶת אֶת אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי — תקל"ד The birthday of the Mitteler Rebbe in 5534 (1773) וְיוֹם הִסְתַּלְקוּתוֹ — תקפ"ח and the anniversary of his passing in 5588 (1827). וּמְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּניעֶזשִׁין His resting place is in Niezhin. ט' בְּכִסְלֵו תקנ"ד אָמַר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן מַאֲמָר On 9 Kislev, 5554 (1793), the Alter Rebbe delivere…
  continue reading
 
אַ מעֶנְטשׁ זאָל זִיך מִתְבּוֹנֵן זַיין When a person contemplates וִוי גְרוֹיס חַסְדֵי הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא זַיינעֶן the great kindness of the Creator — אַז אַזאַ קָטָן שֶׁבִּקְטַנִים וִוי דעֶר מעֶנטשׁ אִיז in that the tiniest of insignificant beings, man, קעֶן עֶר מאַכעֶן אַ נַחַת רוּחַ גָּדוֹל צוּם גָדוֹל הַגְּדוֹלִים can bring satisfaction t…
  continue reading
 
הפטורה: וְעַמִי - תַּלְמֵי שָׂדַי. וַיִּבְרַח יַעֲקֹב - וּבְאִשָּׁה שָׁמָר. וּבְנָבִיא הֶעֱלָה - וּבְנָבִיא נִשְׁמָר The haftarah begins with Ve’ami until talmei sadai, and continues [with the following two verses] until uvenavi nishmar (Hoshea 11:7-12:14). שָׁלֹשׁ חָכְמוֹת הֵן There are three schools of thought: חָכְמַת בִּטּוּל הַחוֹמֶר (a) The s…
  continue reading
 
אַאַמוּ"ר אָמַר My revered father, [the Rebbe Rashab,] once said: קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה The recitation of the Shema before retiring at night אִיז, אִין זְעֵיר אַנְפִּין is a miniature version וִוי דעֶר וִוידּוּי וואָס קוֹדֶם צֵאת הַנֶּפֶשׁ מֵהַגּוּף of the confession a person makes before his soul departs from his body. נאָר יעֶמאָלט גֵי…
  continue reading
 
וְהִנֵּה סוּלָּם מוּצָּב אַרְצָה “Behold, a ladder was standing on the ground.” תְּפִלָּה הִיא סוּלָּם הַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל הַנְּשָׁמָה בֵּאלֹקוּת Prayer is the ladder by means of which the soul is bound to G‑dliness. וַהֲגַם שֶׁהוּא מוּצָּב אַרְצָה Though it “stands on the ground,” הַתְחָלַת הַתְּפִלָּה הִיא בְּהוֹדָאָה לְבָד for prayer begins wi…
  continue reading
 
לְמַיִם אַחֲרוֹנִים נוֹטְלִים קְצֵה הָאֶצְבָּעוֹת For mayim acharonim [before the Grace after Meals], water is poured over the fingertips. וְאַחַר כָּךְ מַעֲבִירִים אוֹתָם, כְּשֶׁהֵם לַחִים עֲדַיִין, עַל הַשְּׂפָתַיִם Then, while they are still moist, they are passed over the lips. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions an…
  continue reading
 
מֵהַהֶפְרֵשׁ בֵּין הַנְהָגַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לְהַנְהָגַת הַמַּגִּיד One of the differences in conduct between the Baal Shem Tov and [his successor,] the Maggid [of Mezritch], כִּי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הָיָה עָסוּק בִּנְסִיעוֹת שׁוֹנוֹת was that the Baal Shem Tov traveled widely, וְהַמַּגִּיד יָשַׁב בְּבֵיתוֹ whereas the Maggid remained at home. עו…
  continue reading
 
אַאַזְמוּ"ר בִּאֵר פַּעַם בְּמַאֲמָר In the course of a maamar, my revered grandfather, [the Rebbe Maharash,] once commented הָא דְרַבִּי אֶלְעָזָר יָהִיב פְּרוּטָה לְעָנִי וְהָדַר מַצְלֵי on a statement of the Sages: “R. Elazar would give a coin to a poor person and then pray.” כִּי הֲרֵי הַתְּפִלָּה צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּחַיּוּת [He explained:] “P…
  continue reading
 
בּאַ ר' יְקוּתִיאֵל ליעֶפלעֶר By R. Yekusiel Liepler, (דעֶם אַלטעֶן רֶבִּי'ס אַ חָסִיד) a chassid of the Alter Rebbe, אִיז געֶוועֶן צַייטעֶן there were times וואָס עֶר האָט געֶדאַוועֶנט שַׁחֲרִית מִנְחָה אוּן מַעֲרִיב that he would daven the morning, afternoon, and evening services אֵיינֶע נאָך דִי אַנדעֶרעֶ one right after the other. עֶס אִיז נִיט…
  continue reading
 
This year we have 30 days in Cheshvan, but in the Hayom Yom there is no entry for the 30th of Cheshvan, since in 5704 (1943) when the Hayom Yom was written, there were only 29 days in Cheshvan, so we repeat yesterday's Hayom Yom of 29 Cheshvan. מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו We bless the month of Kislev. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה …
  continue reading
 
מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו We bless the month of Kislev. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה [On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning יוֹם הִתְוַעֲדוּת and to hold a farbrengen on that day. עֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים בְּצִבּוּר, אֵין דֵּי בַּאֵר גּוֹדֶל הַזְּכו…
  continue reading
 
עִנְיַן הַהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית הוּא The concept of hashgachah peratis means דְּלֹא זוּ בִּלְבַד דְּכָל פְּרָטֵי תְּנוּעוֹת הַנִּבְרָאִים לְמִינֵיהֶם not only that every particular movement of the various created beings הֵם בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית is controlled by Divine Providence, וְהִיא הִיא חַיּוּת הַנִּבְרָא וְקִיּוּמוֹ which also determines …
  continue reading
 
ר' אַייזִיק הַלֵּוִי מִהָאמְלִי סִפֵּר R. Aizik HaLevi of Homil related: כְּשֶׁבָּאתִי לְליאָזנאָ “When I came to Liozna, מָצָאתִי מִזִּקְנֵי הַחֲסִידִים I met elder chassidim שֶׁהָיוּ מֵחֲסִידֵי הָרַב הַמַּגִּיד וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ הָרַב מְנַחֵם מֶענדְל מֵהָארָאדָאק who had been disciples of the Maggid of Mezritch and R. Menachem Mendel of Horodok.…
  continue reading
 
הַדֶּרֶךְ הָאֲמִתִּי הוּא The true path שֶׁצְּרִיכִים לָדַעַת מַהוּת עַצְמוֹ demands that one recognize his essential nature, בְּהַכָּרָה אֲמִתִּית with a genuine acknowledgment בְּחֶסְרוֹנוֹת עַצְמוֹ of one’s shortcomings וּבְמַעֲלוֹת עַצְמוֹ and virtues. וְכַאֲשֶׁר יוֹדְעִים אֶת הַחֶסְרוֹנוֹת And when one is aware of his shortcomings, לְתַקְּנָם …
  continue reading
 
הַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה Supernal Providence בּרֵיינגט יעֶדעֶן אִין זַיין וואוֹינאָרט brings every Jew to his dwelling place צוּלִיבּ חִזּוּק הַיַּהֲדוּת וְהַרְבָּצַת הַתּוֹרָה in order to strengthen the practice of Yiddishkeit and disseminate the study of Torah. וועֶן מעֶן אַקעֶרט אוּן מעֶן פאַרזֵייט — וואַקסט And when one plows and sows, things g…
  continue reading
 
Loading …

Guida rapida

Ascolta questo spettacolo mentre esplori
Riproduci